האם שינוי הגדרת "קשיש" תחול על הסכמים שנחתמו לפני התיקון?

שכר מארגנים בפרויקטים של התחדשות עירונית

 

הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית פרסמה חוות דעת מקיפה באשר לגובה שכרם של מארגנים בפרויקטים של פינוי-בינוי, ובמיוחד לאור השפעת שכר זה על מחיר הדירות החדשות בפרויקט.

 

הבעיה המרכזית:
שכר המארגן נגבה לעיתים באופן שגורם לעלייה לא מבוטלת במחיר הדירות. מצב זה עלול לפגוע בדיירים, במיוחד בפרויקטים שבהם הוגדר יעד של מחיר סביר לדירה.

 

המלצות הרשות:

  1. שכר הוגן ומבוקר:
    אין לקבוע שכר חריג שאינו נגזר מהיקף העבודה בפועל. שכר המארגן אמור לשקף את תרומתו לפרויקט בלבד, ולא להוות רווח מופרז על חשבון בעלי הדירות. ברוב המקרים, יש להיצמד לטווח של 5,000–25,000 ש"ח לדירה, תלוי בשלב בו המארגן מצטרף:
    • לאחר בחירת יזם: 5,000–12,000 ש"ח.
    • לפני בחירת יזם: 8,000–15,000 ש"ח.
    • לפני התחלת התארגנות: 16,000–30,000 ש"ח.
  2. התאמה למציאות בשטח:
    יש לקחת בחשבון שיקולים כגון מספר הדירות בפרויקט, מורכבותו, ריכוזיות הדיירים, רמת השירות שניתנה לדיירים, ומעורבות המארגן בשלבים השונים.
  3. עמדה ברורה נגד חריגות:
    הרשות מדגישה כי כל שכר שייגבה מעבר לסכומים אלה אינו מקובל ועלול להוביל לביטול העסקה.
  4. שיקולי מיסוי:
    תשלום שכר המארגן צריך להיות במסגרת העסקה, כחלק מתמורה לקבלן, ולא כתשלום נפרד שמוטל על הדיירים – אחרת ייתכן ולא יוכר כהוצאה מוכרת במס.

 

לסיכום:
הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית קוראת לגבש מנגנון שקוף, הוגן ומבוקר לתשלום שכר למארגנים בפרויקטים של התחדשות עירונית, וזאת על מנת להגן על זכויות בעלי הדירות, למנוע עלייה מיותרת במחירי הדירות, ולהבטיח מימוש מיטבי של מטרות ההתחדשות העירונית.



מאמרים נוספים

האם שינוי הגדרת "קשיש" תחול על הסכמים שנחתמו לפני התיקון?

בעלי דירות שמשכירים את נכסיהם בפרויקטים של התחדשות עירונית, כמו פינוי-בינוי או תמ"א 38, עשויים להתמודד עם אתגרים ייחודיים. תהליך התחדשות עירונית נמשך לעיתים שנים רבות ומחייב את בעלי הדירות להיות מעורבים ולהבין את המשמעויות המשפטיות והכלכליות, במיוחד כאשר הם אינם מתגוררים בנכס.

קרא עוד »

האם שינוי הגדרת "קשיש" תחול על הסכמים שנחתמו לפני התיקון?

בעלי דירות שמשכירים את נכסיהם בפרויקטים של התחדשות עירונית, כמו פינוי-בינוי או תמ"א 38, עשויים להתמודד עם אתגרים ייחודיים. תהליך התחדשות עירונית נמשך לעיתים שנים רבות ומחייב את בעלי הדירות להיות מעורבים ולהבין את המשמעויות המשפטיות והכלכליות, במיוחד כאשר הם אינם מתגוררים בנכס.

קרא עוד »

דירות מושכרות בפרויקט התחדשות עירונית

בעלי דירות שמשכירים את נכסיהם בפרויקטים של התחדשות עירונית, כמו פינוי-בינוי או תמ"א 38, עשויים להתמודד עם אתגרים ייחודיים. תהליך התחדשות עירונית נמשך לעיתים שנים רבות ומחייב את בעלי הדירות להיות מעורבים ולהבין את המשמעויות המשפטיות והכלכליות, במיוחד כאשר הם אינם מתגוררים בנכס.

קרא עוד »

דייר סרבן

בפרויקטים של התחדשות עירונית , חייבים לקבל את הסכמת כל בעלי הדירות, אך לעיתים לא כל הדיירים מסכימים לפרויקט או לתמורות שהם מקבלים. דיירים אלו שאינם מסכימים לחתום על ההסכם יכולים להיחשב כ"דיירים סרבנים" .

קרא עוד »

תקן 21: איך הוא משפיע על פינוי-בינוי בישראל?

תקן 21 בשמאות בישראל נועד ליצור איזון בין העירייה, היזם ובעלי הדירות בפרויקטי פינוי-בינוי. הוא מספק הערכה מדויקת של כדאיות הפרויקט, מגביר שקיפות והונאה את הסיכונים. התקן קובע תמורות מינימליות לבעלי הדירות, אך לא פותר את כל האתגרים בתהליך, ולכן יש צורך במעורבותם.

קרא עוד »
דילוג לתוכן