חובות וזכויות שכנים בבית משותף

בית משותף הוא בית שיש בו שתי דירות או יותר. הרכוש המשותף הוא  כל חלקי הבית מלבד הדירות. רכוש משותף כולל בד"כ חדרי מדרגות, קירות חיצוניים, מעליות , מקלטים, גגות וחניות. לכל דירה בבית המשותף יש חלק ברכוש המשותף הכללי. הדיירים יכולים להחליט שחלק מסוים ברכוש המשותף לא יכלל בו ויהיה שייך לדירה ספציפית. בד"כ הדבר נעשה עם חניות, מחסנים ולפעמים גם גגות.  יש רכוש שלא ניתן להצמיד לדירה כגון חדר מדרגות. בעל דירה בבית המשותף חייב להשתתף בהוצאות הדרושות ל"החזקה התקינה" ולניהול הרכוש המשותף. החזקה תקינה משמעה – שמירה על מצב הרכוש המשותף כפי שהיה בעת גמר הבניה. הסכום שכל דירה צריכה לשלם עבור ההחזקה והניהול של הבניין (הבית המשותף), מחושב על פי היחס שבין שטח הרצפה של הדירה לבין יחס של שטח כל הדירות בבניין. מכאן שדירה של 3 חדרים תשלם פחות מדירה של 4  חדרים. עם זאת ניתן לקבוע כי כולם משלמים באופן שווה ללא תלות בגודלה של הדירה. התקנת מעלית – 2/3 מהדיירים בבית המשותף יכולים להחליט על התקנת מעלית בבניין, ובלבד שההתקנה לא תפגע מהותית בדירות  או ברכוש המשותף. בעלי הדירות בקומת הקרקע לא ישתתפו בהתקנות המעלית, אפילו אם הצביעו בעד התקנתה. במידה וקיים סכסוך בין בעלי דירות בבית המשותף או בין בעלי דירות לנציגות הבית (ועד הבית), יש לפנות בתביעה למפקח על המקרקעין (קיים ליד כל טאבו). במידה והסכסוך נוגע להשגת גבול (שכן שפלש לגג או לגינה) ניתן לפנות למפקח על המקרקעין או לבית משפט שלום.  בעל דירה רשאי לדרוש מועד הבית שיבצע תיקונים ברכוש המשותף וכן לדרוש מבעל דירה שיבצע תיקון בדירתו, שאי ביצועם עלול לפגוע בדירה. ההסכם שחל בין הדיירים לבין עצמם ובין הדיירים לועד הבית הוא "התקנון המצוי". התקנון המצוי הוא אוסף של הוראות בחוק המקרקעין. ניתן לשנות את הוראות התקנון המצוי